Vayedaber

Simple Havroutah

Baba Metsi'a

Daf 73b

רַב מָרִי בַּר רָחֵל מַשְׁכֵּן לֵיהּ הָהוּא גּוֹי בֵּיתָא. הֲדַר זַבְּנֵהּ לְרָבָא. נְטַר תְּרֵיסַר יַרְחֵי שַׁתָּא, שְׁקַל אֲגַר בֵּיתָא אַמְטִי לֵיהּ לְרָבָא. אֲמַר לֵיהּ: הַאי דְּלָא אַמְטַאי לְמָר אֲגַר בֵּיתָא עַד הָאִידָּנָא, דִּסְתַם מַשְׁכַּנְתָּא שַׁתָּא, אִי בָּעֵי גּוֹי לְסַלֹּקֵי לָא הֲוָה מָצֵי מְסַלֵּק לִי, הַשְׁתָּא לִשְׁקוֹל מָר אֲגַר בֵּיתָא.

Traduction

The Gemara relates: A certain gentile mortgaged a house to Rav Mari bar Raḥel for a loan that Rav Mari had provided him. Afterward, the gentile sold the house to Rava. Rav Mari waited for twelve months of the year to pass, took the amount of money necessary to pay rent for the house and brought it to Rava, who was now the owner of the house. Rav Mari said to Rava: This fact that I did not bring the rental fee for the house to the Master until now is because an unspecified mortgage is in effect for a period of one year. If that gentile wanted to remove me from the house by paying back the loan, he could not remove me from it until now. Consequently, the house actually belonged to me for that year, and I was not required to pay rent. Now, since the gentile can remove me from the house by repaying the loan, the house belongs to you. Therefore, let the Master now take the rental fee for the house for the coming year.

Rachi non traduit

רב מרי בר רחל. בת שמואל הוה ונשבית ונשאה נכרי ונתגייר ושמיה איסור גיורא ורב מרי הורתו שלא בקדושה ולידתו בקדושה ומחמת כבודו תלאוהו על שם אמו:

הדר. נכרי וזבנה לרבא:

נטר שתא. המתין רב מרי שנה שלימה:

שקל אגר ביתא. משנה הבאה ואמטי ליה לרבא:

הא דלא אמטאי. הבאתי:

Tossefoth non traduit

רב מרי בר רחל. בימי רבא היה כדמשמע הכא ובפרק מי שמת (ב''ב דף קמט. ושם ד''ה רב) ובפרק החולץ (יבמות דף מה:

ושם ד''ה רבא) לא גרס רב אכשריה לרב מרי בר רחל אלא רבא והיה בנו של איסור גיורא ועוד מצינו אחר בנו של רבה כדאמרי' במי שהחשיך (שבת דף קנד. ושם ד''ה ואמרי) רבה אבוה דרב מרי בר רחל:

נטר שתא שקל אגר ביתא. פי' בקונטרס אגר שנה הבאה ותימה למה לא המתין עד סוף השנה דשכירות אינה משתלמת אלא לבסוף ושמא היה מנהגם ליתן השכירות בסוף כל חדש וכן משמע במתניתין לעיל (בבא מציעא דף סה.) גבי מרבים על השכר אי נמי נטר שתא היינו (שכירות של) שנה שניה ומיהו קשה למה לא ניכה לו מחובו ושמא בטוח היה מן הנכרי שיפרע לו או להראות שהוא נותן לו שכר שלא יהיה נראה כיושב בשכר הלואה וא''ת מכח דינא דבר מצרא היה לו לרב מרי להוציא מיד רבא כדאמרינן לעיל (בבא מציעא דף סח.) מאי משכנתא דשכונא גביה והא דאמרינן לקמן (בבא מציעא דף קח:) דזבן מן הנכרי לית ביה משום דינא דבר מצרא היינו משום דמצי אמר ליה אריא אברחי ממצרך אבל הכא רב מרי שלא היה לו בית אצל בית הנכרי לא שייך האי טעמא ואדרבה הפסיד שכל זמן שלא קנאו רבא היה דר בו רב מרי בשביל רבית וי''ל דרב מרי לא היה רוצה לקנותו:

דסתם משכנתא שתא. ולא הוה מצי נכרי לסלוקי וחשוב כמכר אצלו כל אותה שנה כמו לעיל (בבא מציעא דף סז:) באתרא דלא מסלקי והשתא נישקול מר אגר ביתא דחשיב כאילו הוה הבית ממושכן לו מרבא שאם היה בא רבא להחזיק בבית היה מונעו רב מרי אם היה רוצה עד שיפרע לו מעותיו הלכך הוה חשיב רבא כלוה ואסור רב מרי לדור בו בחנם ורבא השיבו דלא עדיף מגברא דאתי מיניה:

השתא נישקול מר אגר ביתא. משמע דיכול אדם למכור מה שהשכיר ביד אחרים וכן משמע בפרק האומר משקלי (ערכין דף כא. ושם ד''ה ה''ק) דאם הקדיש המשכיר את הבית אין השוכר רשאי לדור בו יותר ואם דר בו מעל וקשה דאמרי' בפרק אע''פ (כתובות דף נט:

ושם ד''ה שדה) ובפרק בתרא דנדרים (דף פו.) בית שמשכנתי לך לכשאפדנו ממך תיקדוש קדשה משמע שכל זמן שהיא ממושכנת אינו יכול להקדיש וי''ל דמה שיתר על החוב יכול להקדיש ולמכור אבל גובה תחילה חובו ומה שאין יכול לדור בו לפי שהקדש מעורב בו וימכור הבית ויקח זה שכר שנתן:

אֲמַר לֵיהּ: אִי הֲוָה יָדַעְנָא דַּהֲוָה מְמוּשְׁכַּן לֵיהּ לְמָר, לָא הֲוָה זָבֵינְנָא לֵיהּ. הַשְׁתָּא כְּדִינֵיהֶם עָבֵידְנָא לָךְ, כָּל אֵימַת דְּלָא מְסַלְּקִי בְּזוּזֵי לָא שָׁקֵיל אֲגַר בֵּיתָא. אֲנָא נָמֵי לָא שָׁקֵילְנָא מִינָּךְ אֲגַר בֵּיתָא עַד דִּמְסַלֵּקְנָא לָךְ בְּזוּזֵי.

Traduction

Rava said to him: Had I known that this house was mortgaged to the Master, I would not have purchased it at all, as I would have given you the chance to purchase it first. Now, therefore, I will act toward you according to the law of the gentiles, as I assumed the rights previously held by the gentile. According to gentile law, as long as the borrower does not remove the lender by paying back the money, he also does not take a rental fee for the house, as there is no prohibition against a gentile paying or receiving interest. Therefore, I too will not take a rental fee for the house from you until I remove you by forcing the gentile to pay the money that is owed to you.

Rachi non traduit

לא שקילנא אגר ביתא. עד שאכוף את הנכרי לשלם לך מעותיך ואין זו רבית דהא רבא לא מיחייב מידי אלא נכרי:

אֲמַר לֵיהּ רָבָא מִבַּרְנִישׁ לְרַב אָשֵׁי: חֲזִי מָר רַבָּנַן דְּקָא אָכְלִי רִבִּיתָא, דְּיָהֲבִי זוּזֵי אַחַמְרָא בְּתִשְׁרִי וּמְבַחֲרִי לֵהּ בְּטֵבֵת!

Traduction

The Gemara relates: Rava of Barnish said to Rav Ashi: The Master sees the Sages who consume interest, as they give people money for wine in the month of Tishrei, and they select the wine later, in the month of Tevet. Had they taken the wine immediately upon payment, there is a chance that it would have spoiled. Now, in return for paying for the wine in advance, they receive the benefit of guaranteeing that the wine they receive will not be spoiled. Rava of Barnish understood that this benefit, received in exchange for advance payment, is a form of interest.

Rachi non traduit

ומבחרי ליה בטבת. נוטלין יין טוב ואי הוו שקלי ליה מתשרי. דלמא הוי מחמיץ ואשתכח דמשום דאקדימו מעות בתשרי ועדיין לא יצא השער קיבל עליו המוכר אחריות ולא דמי לההוא דלעיל (בבא מציעא דף עב:) דיש לו חטין לפי שהיין רגיל להחמיץ ושמא כולו החמיץ:

אֲמַר לֵיהּ: אִינְהוּ נָמֵי אַחַמְרָא קָא יָהֲבִי, אַחַלָּא לָא קָא יָהֲבִי – מֵעִיקָּרָא דְּחַמְרָא חַמְרָא, דְּחַלָּא חַלָּא, הָהִיא שַׁעְתָּא הוּא דְּקָמְבַחֲרִי.

Traduction

Rav Ashi said to him: They too gave the money at the outset for wine, but they did not give it for vinegar. That which was wine at the outset is still wine, and that which became vinegar was vinegar when they paid for it but they did not know it. It was at that time of selection that they merely selected the wine that they had paid for previously. Since they agreed to buy wine, not vinegar, the benefit of actually receiving wine does not constitute interest.

Rachi non traduit

מעיקרא. משעה שלקחו:

דחמרא חמרא דחלא חלא. קלקולו בתוכו הוא אלא שאינו ניכר ויין המקולקל לא לקח הימנו:

רָבִינָא הֲוָה יָהֵיב זוּזֵי לִבְנֵי אַקְרָא דְּשַׁנְווֹתָא וְשָׁפְכִי לֵיהּ טְפֵי כּוּפִיתָא. אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַב אָשֵׁי, אֲמַר לֵיהּ: מִי שְׁרֵי? אֲמַר לֵיהּ: אִין, אַחוֹלֵי הוּא דְּקָא מָחֲלִי גַּבָּךְ.

Traduction

The Gemara relates: Ravina would give money in advance to the people of the fortress [akra] at the river Shanvata in order to buy wine to be supplied after the grape harvest, and when they supplied the wine they would pour an extra jug [kufita] of wine for him as a gift, although there was no stipulation between them requiring this. Ravina came before Rav Ashi to ask whether this involved interest. Ravina said to him: Is it permitted to do this? Rav Ashi said to him: Yes, it is permitted, as they forgo payment for the extra wine to your benefit in order to maintain good relations with you. Since the additional wine is not provided as consideration for the advance payment, there is no problem of interest.

Rachi non traduit

לבני אקרא דשנוותא. שנוותא שם הנהר אקרא קונטריא''ה בלע''ז יושבים על שפת אותו נהר ויהיב להו רבינא זוזי לפני הבציר לתת לו היין בשעת הבציר כשער היוצא:

ושפכי ליה טפי כופיתא. מדעתם שלא בתנאי:

אחולי קמחלי גבך. הואיל ולא פסקת עמהם ומדעתם נותנים לך ואין מזכירים לומר בשכר מעותיך שהיו בטילות אצלנו מתנה בעלמא היא:

Tossefoth non traduit

ושפכי ליה טפי. אין זה רבית מאוחרת שלא היו מזכירים שנותנין בשביל מעותיו שהיו בטלין אצלם כדפירש בקונטרס ולא דמי להלוהו ודר בחצירו שצריך להעלות לו שכר (לעיל בבא מציעא דף סד:) אע''פ שאינו אומר שיהא דר בשביל בטול מעותיו דשאני התם שעדיין חייב לו:

אֲמַר לֵיהּ: הָא אַרְעָא לָאו דִּידְהוּ הִיא! אֲמַר לֵיהּ: אַרְעָא לְטַסְקָא מְשַׁעְבְּדָא. וּמַלְכָּא אָמַר: מַאן דְּיָהֵיב טַסְקָא – לֵיכוֹל אַרְעָא.

Traduction

Ravina said to him: But the land is not theirs. The people of the fortress at Shanvata worked land belonging to others who abandoned their fields because they could not pay the real estate taxes. The people of the fortress paid the taxes and were therefore able to use the fields. Ravina was concerned that perhaps they did not own the grapes and were therefore unable to forgo payment for the additional amount as it did not belong to them. Rav Ashi said to him: The land is liened to the king as payment for the taxes [letaska], and the king says: Whoever pays the tax may consume the produce of the land. Consequently, the ones who pay the taxes have ownership of the wine by dint of the law of the kingdom.

Rachi non traduit

והא ארעא לאו דידהו היא. אלא שהיו עשירים ורואין בני אדם שהניחו שדותיהם וברחו ואין נותנים מס הקרקע למלך והם נוטלים השדות והכרמים ופורעין מס למלך ושמא היין שאני לוקח מהם גזל הוא בידי דקרקע אינה נגזלת והרי היא של בעלים ופירות גזל:

טסקא. מס של קרקע:

אֲמַר לֵיהּ רַב פָּפָּא לְרָבָא: חֲזִי מָר הָנֵי רַבָּנַן דְּיָהֲבִי זוּזֵי אַכְּרָגָא דְּאִינָשֵׁי וּמְשַׁעְבְּדִי בְּהוּ טְפֵי! אֲמַר לֵיהּ: הַשְׁתָּא אִיכּוֹ שְׁכֵיבִי לָא אֲמַרִי לְכוּ הָא מִילְּתָא. הָכִי אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: מוּהְרְקַיְיהוּ דְּהָנֵי בְּטֻפְסָא דְמַלְכָּא מַנַּח, וּמַלְכָּא אָמַר: מַאן דְּלָא יָהֵיב כְּרָגָא לִשְׁתַּעְבַּיד לְמַאן דְּיָהֵיב כְּרָגָא!

Traduction

The Gemara relates that Rav Pappa said to Rava: Let the Master see these Sages who pay money for the tax [akarga] on behalf of other people and afterward make them work more than is reasonable for the amount of money they paid. Rava said to him: Now, if I were dead I could not say the explanation of this matter to you, so it is good that you asked me while I am still alive, as I know that this is what Rav Sheshet said: The document [moharkayyhu] of servitude of these people lies in the treasury of the king, i.e., all of his subjects are considered his servants, and the king said: The one who does not pay the head tax shall serve the one who does pay the head tax, and consequently, by dint of the law of the kingdom they can have them work as much as they want.

Rachi non traduit

כרגא. כסף גולגלתא שהיו כל היהודים כל אחד נותן כסף גולגלתו למלך:

מוהרקייהו. חותם עבדות שלהם:

בטפסא. בארגז של מלך מונח והרי כולם עבדים לו דדינא דמלכותא דינא:

Tossefoth non traduit

משתעבדי בהו טפי. אית ספרים דלא גרסי טפי שלבסוף היו מחזירים להם מעות הכרגא שנותנין בעבורם וכל מה שהיו משעבדין בהן היה בשכר הלואה:

רַב סְעוּרָם אֲחוּהּ דְּרָבָא הֲוָה תָּקֵיף אִינָשֵׁי דְּלָא מְעַלּוּ וּמְעַיֵּיל לְהוּ בְּגוּהַרְקָא דְּרָבָא. אֲמַר לֵיהּ רָבָא: שַׁפִּיר קָא עָבְדַתְּ, דִּתְנֵינָא: רְאִית[וֹ] שֶׁאֵינוֹ נוֹהֵג כַּשּׁוּרָה, מִנַּיִן שֶׁאַתָּה רַשַּׁאי לְהִשְׁתַּעְבֵּד בּוֹ – תַּלְמוּד לוֹמַר: ''לְעוֹלָם בָּהֶם תַּעֲבֹדוּ וּבְאַחֵיכֶם''. יָכוֹל אֲפִילּוּ נוֹהֵג כַּשּׁוּרָה – תַּלְמוּד לוֹמַר: ''וּבְאַחֵיכֶם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אִישׁ בְּאָחִיו וְגוֹ'''.

Traduction

The Gemara relates: Rav Se’oram, the brother of Rava, would forcefully seize people who were not acting properly and have them carry Rava’s sedan chair. Rava said to him: You acted correctly, as we learn: If you see a Jew who does not behave properly, from where is it derived that you are permitted to have him work as a slave? The verse states: ''Of them you may take your slaves forever; and over your brothers'' (Leviticus 25:46). It is derived from the conjunctive ''and'' linking the two clauses of the verse that there are circumstances where it is permitted to treat a fellow Jew as if he were a slave. One might have thought that this is the halakha even if a Jew acts properly. To counter this, the verse states in the continuation: ''And over your brothers the children of Israel you shall not rule, one over another, with rigor.''

Rachi non traduit

תקיף. כופה:

גוהרקא. עגלה מוכנת למרכבת אדם ובלשון אשכנז רייטווג''ן:

בהם תעבודו ובאחיכם. נמי תעבודו:

אָמַר רַב חָמָא: הַאי מַאן דְּיָהֵיב זוּזֵי לְחַבְרֵיהּ לְמִיזְבַּן לֵיהּ חַמְרָא וּפְשַׁע וְלָא זְבַין לֵיהּ – מְשַׁלֵּם לֵיהּ כִּדְקָא אָזֵיל אַפַּרְווֹתָא דְזוּלְשְׁפָט.

Traduction

Rav Ḥama said: With regard to one who gave money to another to purchase wine for him, and the other, i.e., the agent, was negligent and did not purchase it for him, the agent must pay the one who gave him the money according to the going rate of wine in the port city of Zolshefat, where the main wine market was located, and he must purchase the wine according to the price in that market even if it is more expensive than the amount he was given initially.

Rachi non traduit

למיזבן ליה חמרא. לקנות לו יין בזמן הבציר ומשלם לו יין לפי דמים קלים שקונין אותו:

אפרוותא דזולשפט. שם המקום שהיין נלקח ונמכר לשם לרוב הלוקחין יין בימות הבציר:

Tossefoth non traduit

אפרוותא דזולשפט. הכא משמע שהיה שם מקום הזול ובהמוכר פירות (ב''ב דף צח.) משמע שהיו מוליכין שם היינות כדי למוכרן ביוקר וי''ל שהיתה עומדת בין מדינה שהיה שם יין לרוב ובין מדינה שלא היה נמצא שם יין והיו מביאים שם ממקום הזול ובאים ממקום היוקר שם לקנות:

אָמַר אַמֵּימָר אַמְרִיתָא לִשְׁמַעְתָּא קַמֵּיהּ דְּרַב זְבִיד מִנְּהַרְדְּעָא, אָמַר: כִּי קָאָמַר רַב חָמָא, הָנֵי מִילֵּי בְּ''יַיִן'' סְתָם, אֲבָל בְּ''יַיִן זֶה'' – לָא, מִי יֵימַר דִּמְזַבְּנִי לֵיהּ נִיהֲלֵיהּ?

Traduction

Ameimar said: I said this halakha before Rav Zevid of Neharde’a, and when he heard it he said: When Rav Ḥama said this, he said that statement in a case where the buyer asked the agent to purchase wine without specification concerning exactly which wine he wanted. But if he said to the agent: Buy this specific wine for me, the agent who neglected to buy the wine is not obligated to buy it at a higher price later, as when he was sent to buy it initially, who says that the owner would have sold it to him? The one who gave the money to the agent was aware of the fact that the agent may not be able to successfully purchase that specific wine. Consequently, the obligation of the agent is simply to return the money, and nothing may be added to that sum, due to the prohibition of interest.

רַב אָשֵׁי אָמַר: אֲפִילּוּ ''יַיִן'' סְתָם נָמֵי לָא, מַאי טַעְמָא – אַסְמַכְתָּא הִיא, וְאַסְמַכְתָּא לָא קָנְיָא.

Traduction

Rav Ashi said: Even if he asked the agent to buy wine without specification, the agent is also not obligated to buy wine later for more than the amount he was given. What is the reason for this? The implicit obligation that the agent accepted upon himself, to pay the one who hired him with wine of a higher value than the amount of money he received, is a transaction with inconclusive consent [asmakhta], as any situation where one will have to pay more money than he received is similar to the payment of a fine, and the acceptance of an asmakhta does not effect acquisition, as his acceptance is assumed to be insincere.

Rachi non traduit

אסמכתא היא. אפילו הבטיחו ואמר אם איני קונה לך. אפרע משלי אין זו אלא אסמכתא הואיל ולא קנו מידו:

וּלְרַב אָשֵׁי מַאי שְׁנָא מֵהָא דִּתְנַן: ''אִם אוֹבֵיר וְלָא אֶעֱבֵיד אֲשַׁלֵּם בְּמֵיטְבָא'', הָתָם בְּיָדוֹ,

Traduction

The Gemara asks: And according to Rav Ashi, in what way is this case different from that which we learned in a mishna (104a) concerning a rental agreement for land, in which a sharecropper agreed to cultivate a field in return for a share of the produce and wrote: If I let the field lie fallow and do not cultivate it, I will pay with the best-quality produce? In that case, the sharecropper agreed to pay the amount he caused the owner to lose due to his lack of activity, and it was not ruled an asmakhta. The Gemara answers: There, the matter is in his power, as he can decide whether to work the field or not to work it.

Rachi non traduit

אם אוביר לך ולא אעביד. גבי מקבל שדה מחבירו למחצה והובירה שלא חרשה ולא זרעה. שמין אותה כמה היתה ראויה לעשות ונותן לו שכך כתב לו מתחילה אם אוביר כו' בפרק המקבל (לקמן בבא מציעא דף קד.) אלמא כיון דאפסדיה בהכי ולא סמך לאו אסמכתא היא שאינו מקבל עליו אלא כדי הפסד שהפסידו:

Tossefoth non traduit

התם בידו הכא לאו בידו. תימה במאי הוי טפי בידו התם מהכא דאי מיירי התם שיש בידו תבואה לזרוע הכא נמי אם יש לו יין הוי בידו ואי חשיב התם משום דיש בידו לקנות הכא נמי בידו לקנות ויש לומר דהכא אין בידו כשער הזול דשער הזול דזולשפט לא משיך כולי האי דשמא כשיבא לקנות לא ימצא באותו שער אבל באם אוביר בידו לקנות חטין שאם לא ימצא בזול יקנה ביוקר:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source